#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צו. למסקנא כיצד מתפרשים דברי שמואל ומה טעמם חלץ לאחיות לא נפטרו צרות, לצרות נפטרו אחיות? (כז.)	"דאמר למ""ד אין זיקה, התחיל באחיות לא יגמור בצרות דתנן אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו, התחיל בצרות יגמור אף באחיות דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו. רב אשי פירש שדברי שמואל הם למ""ד יש זיקה, חלץ לאחיות לא נפטרו צרות משום דיש זיקה וחליצת האחיות גרועה ואפילו צרת הראשונה לא נפטרה, חלץ לצרות נפטרו אחיות דחליצתן משובחת משל אחיות."	יבמות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. תניא חלץ לאחיות לא נפטרו צרות. ומשמע שאם חלץ לצרות נפטרו אחיות. אלו שני ביאורים נאמרו בדבר?	"א. דקסבר יש זיקה ואסורות האחיות בייבום משום איסור אחות זקוקתו ולכן חליצתן פסולה ואינה פוטרת את הצרות, אבל לא אלימא איסור זיקה לשווייה לצרה כערוה ולכן פוטרות הצרות את האחיות. וכתבו התוס' (ד""ה תניא)&nbsp;דאברייתא לא שייך למימר דהתחיל ולא התחיל קאמר דא""כ הוה ליה לפרושי הכי בהדיא.<br>ב. הא מני בית שמאי שסוברים שאין איסור צרת ערוה כלל ולכן חליצת הצרות שמותרת אף ביבום פוטרות את האחיות, ומה שאינן מתייבמות הוא משום שחזרו ותקנו שיחלצו הצרות ולא יתייבמו."	יבמות כז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צח. שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד. מה הדין ומדוע 1) אם מתה ראשונה 2) אם מתה שניה?	"1) לרב הונא אמר רב מותר בשניה שכשמתה הראשונה פקעה הזיקה. לרבי יוחנן אסור בשניה שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עליה הרי זו כאשת אח שיש לה בנים ואסורה. ורב סבר שאומרים כן אם בשעת המיתה עמד לפניו איסור דאורייתא כאחות אשה אבל לא בזיקה דרבנן. ופירש ר""ח (בתוד""ה אבל) דרב לטעמיה דאמר אין זיקה, דאע""ג דאסיר משום ביטול מצות יבמין לא חשיב הך איסור לאוסרה עולמית אף כשתבוא לכלל היתר, אבל למ""ד יש זיקה ראוי לאסור משום שנאסרה עליו שעה אחת.<br>2) מותר בראשונה משום דהויא יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון."	יבמות כז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק.<br>	למדנו במשנה היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן. והרי כבר שנינו בפרק הקודם אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת? (כח.)ת. צריך את שתי המשניות. שכאן חידשו שמותר לייבם אף שיש אח אחר שאסור לייבם, ולא גזרו שמא יבוא אח זה לייבם. ושם חידשו שאפילו כשאין אח שני שמוכיח על איסור אחות זקוקה מותרת להתייבם, ולא גזרו שמא יבואו להתיר אחות זקוקה.	יבמות כז: ותוס'		
